יום חמישי, 21 בינואר 2016

Dynasty Warriors: Gundam Reborn- Review

אוהבים גאנדאם?! ברכותיי, קיבלתם משחק מקסים שיגשים את חלומותיכם לשחק עם שלל דמויות מרחבי הסדרה. מ-אמורו מהגאנדאם המקורי, מארידה מיוניקורן, גארהאם מדאבל או, לוראן מטארן א גאנדאם, דומון מג'י פייטר, דוו מווינג ועוד דמויות רבות אחרות שהמשחק מכיל. אך גם אם אתם לא אוהבים גאנדאם, או בכלל חסרי ניסיון עם הפרנצ'ייז, קיבלתם משחק סופר מהנה. למעשה, אני צפיתי רק בעונה הראשונה של גאנדאם דאבל או לפניי שנים, ויש לי את הווליום הראשון של המנגה של גאנדאם סיד על המדף ו... די זהו. אז כן, אתם מקבלים ביקורת על משחק גאנדאם ממני, חסר הניסיון בגאנדאם, אז אנא סלחו לי על הטעויות שזה נוגע לסדרה בביקורת הזאת.

המשחק זמין לקונסולת הPS3 בלבד. בעוד שבאמריקה הוא דרך הוצאה דיגיטלית בלבד, באירופה קיבלנו גם הוצאה פיזית.


המשחק הוא למעשה חלק מסדרת דיינסטי וואריאורז, עם פשוט דמויות גאנדאם. עכשיו עולה הבחירה המוזרה של המשחק, מדוע דיינסטי וואריאורז? בהתחשב בגאנדאם שכל רובוט (מוביל סוט, אבל תנו לי להגיד "רובוט" בביקורת הזאת כי זה יותר נוח) עולה לייצור מיליונים של כספים, וככה השחקן משמיד כמה מאות רובוטים תוך דקות בודדות ומחסל תקציבי הון בזמן הקצר הזה. די משעשע. זה רק משהו שרציתי לעבור עליו בהתחלה.

המשחק מחולק לשני מצבים עיקריים במשחק. מצב הסיפור, ומצב נוסף, האופוריישן מוד, בו תוכלו לעשות שלבים עם דמויות רבות אחרות שמצב הסיפור לא כולל. מצב הסיפור מעביר את סיפורן של שש סדרות גאנדאם: הגאנדאם המקורי, זטה, מתקפת הנגד של שאר, יוניקורן, סיד, וסיד דסטיני. באופן נחמד יש יחסית די פירוט על הסיפורים של הסדרה. כמובן שהם לא מראים במלואם או אפילו קרוב, אבל הצלחתי לדמיין תבנית של פרקים מאיך שהסיפורים הוצגו במשחק. ממש נהניתי מהסיפור של הגאנדאם המקורי במשחק. של גאנדאם זטה היה מעניין, וכך גם של מתקפת הנגד של שאר. אבל את זה אי אפשר להגיד על יוניקורן שהסיפור דבילי, ורידיהי קרציה רצח. לפחות מארידה הייתה אחלה דמות. וסיד... עזבו, זה היה אסון. מרגיש גאנדאם כמו רמת משכל של סורד ארט אונליין, וסיד דסטיני בכלל השאיר לי טעם רע מאיך שהסיפור הוצג שפשוט נגעלתי מקירה יאמאטו והרגשתי ממש רע לשחק את זה. מעניין אם סיד דסטיני כזה רע גם באנימה עצמה.... אבל בסופו של דבר, מצב הסיפור מביא תוכן רב. הוא מספיק לבערך 15 עד 20 שעות משחק בו. אמנם רוב הזמן הסיפור מוצג בצורה עצלנית של ויזואל נובל עם תמונות לקוחות הישר מהאנימה עצמה (וכן, זה כולל לראות תמונות שלקוחות הישר משנות ה80), זה עדיין מועבר בצורה מעניינת. גם פה ושם יש קאטסינס די יפים ויחסית מושקעים.


המשחקיות עצמה היא בדיוק מה שתוכלו לצפות ממשחק דיינסטי וואיראורז רגיל, רק בצורה יותר טובה. אבל אם לא שיחקתם בעבר בדיינסטי וואיראורז, אני אסביר בכל זאת. אתם לוקחים דמות אחת להנאתכם, ופשוט עוברים כנגד מאות ולפעמים אלפי אויבים פשוטים ומחסלים אותם. יש לכל דמות מספר רב של התקפות. לכל משימה יש תנאי ניצחון ותנאי הפסד. לפעמים תנאי ההפסד יכולים לנוע מזה שהטריטוריות שלכם נכבשות לחלוטין, או שאחד חברי הצוות שלכם מת בקרב. תנאי הניצחון בסופו של דבר יהיו שתחסלו אויב מסוים בקרב (אם כי יש כמה משימות בודדות עם תנאי ניצחון שונה). בדרך כלל, בדיינסטי וואיראורז העובדה שצריך להגן על החברים שלכם הוא דבר סופר מציק ולא נוח, בהתחשב שבשאר המשחקים הדמויות שלכם כ"כ איטיות ביחס לגודל של הזירה ועד שתגיעו לשם בדר"כ השותף ימות. זו בעיה שהייתה לי ממש מציקה בשאר המשחקים. אבל... לא במשחק הזה. מה חשבתם לעצמכם? אתם משתמשים בגאנדאם (מוביל סוט, אני יודע, לא כולם גאנדאמים שם!). במשחק הזה לעומת שאר DW אתם מספיק מהירים כדי להגיע ולהציל את השותפים שלכם. ככה שלמרות שיש את הדבר המציק של להציל את החברים כמו בשאר הסדרה, זה דווקא הופך לכיפי. זה נותן לנצל את יכולות הטיסה שלכם יותר. סופסוף הבעיה הענקית של הסדרה כבר לא בעיה.

לעיתים יהיו גם אויבים יותר גדולים להילחם נגדם, מאשר אויבים בגודל שלכם. כמו למשל הרובוט של פור מגאנדאם זטה, או של קווס מ"מתקפת הנגד של שאר". להרוס את הרובוטים הענקיים האלה שפי כמה וכמה יותר גדולים מכם נותן סיפוק לא רע בכלל, למרות שקל להביס אותם בכל פעם, הגודל המרשים שלהם נותן את התחושה הזאת. גם תוכלו להיכנס לקרבות אוויריים באופן מוגבל, אם כי רוב הזמן תהיו על הקרקע. גם תוכלו להיכנס ל"בארסט מוד" בו תהיו הרבה יותר חזקים, וגם תוכלו לקרוא לשותף שיעשה התקפה נוספת חזקה בסיומו.


אז באופוריישן מוד, יהיו לכם מבחר משימות לעשות. יש באופוריישן מוד סיפור מקורי, שמשלב את כל הדמויות מסדרות הגאנדאם לסיפור אחד במשחק. אבל האמת? באמת שלא עקבתי אחריו. בכמה פעמים הראשונות הקשבתי לדיאלוגים, אך במהרה כבר לא ראיתי את הפואנטה לזה. גם ככה זה לא מעניין, לא קאנוני, ורק דוחה את הכיף לקרבות הכיפים האדירים שהמוד הזה מציע. לכל משימה באופוריישן מוד יש כמה תנאים להשיג בה 100 אחוז. הם נעים מבין דברים כמו "סיים את המשימה תוך X זמן" או "חסל מספר X של אויבים" ודברים אחרים. המשחק גם מצפה ממכם שתעשו 100 אחוז במשימות האלה. למה? כי רק דרך 100 אחוז תקבלו דמויות חדשות מהמשימות האלה, (ברוב הפעמים). לא רק דמויות חדשות, אלא גם שותפים חדשים, חיזוקים לרובוטים שלכם ושאר דברים אחרים. זה די הכרחי לעשות 100 אחוז במשימות האלה אם אתם רוצים להנות מהמשחק במלואו. אבל לא חושב שיש לכם סיבה לדאגה, המשימות האלה ממש קלות, לפחות בשבילי. בסופו של דבר, זה נהיה ממש ממכר. המשחק מביא לכם דברים חדשים כל הזמן, וזה כיף במיוחד לקבל מלא דברים מגניבים כל הזמן. אז כן, המשחק עושה את החלק הזה נהדר.

באופן מעניין, המשימות האלה גם לא שוכחות את הפאנסרוויס הגדול שיש להציע למעריצי גאנדאם. יש כ10 משימות שהן פשוט שאלות על הסדרה. וכן, להשיג בהן 100 אחוז זה אומר לא לטעות כלל וכלל. אני אכלתי באיזור הזה ממש חרא, אבל באופן נחמד, המשחק גם לא מעניש שחקנים שלא חלק מהפאנבייס ופשוט רוצים להשיג את הדמויות מהמשימות האלה. הוא נותן את האפשרות לשמירה מהירה, ככה שעדיין הצלחתי לעבור את המשימות האלה. אמנם לא ידעתי באמת מה התשובות הנכונות, אבל אני כן אשמח בבוא מין הימים לחזור למשימות האלה שיהיה לי יותר ידע על הסדרה ולהצליח אותן באמת. אז יפה.

ברוב האופוריישן מוד לקחתי איתי את סטסונה מגאנדאם דאבל או לביצוען. הוא הרגיש לי אחת הדמויות הכי חזקות במשחק. נצמדתי אליו כדי להשיג את הדמויות, ובבוא הזמן שיחקתי עם שאר הדמויות שהמשחק מציע. לא פחות מ120 רובוטים להשיג, אם כי עדיין לא השגתי את כולם (אבל כן את רובם).


120 רובוטים, מספר שאין לזלזל בו בכלל. זה המון. כל הרובוטים מרגישים מספיק מגוונים ושונים זה מזה, ועדיין שומרים על ההרגשה שמדובר בהתקפות רובוטים. המשחק גם נותן לכם להשיג את האפשרות שדמויות ישתמשו ברובוט שלא שייך להן אחרי שתשיגו את האפשרות לכך (רוצים שמיראלדו מגאנדאם ווינג ישתמש בראיסר דאבל או של סטסונה? זה אפשרי). מה שכן, יש במשחק גם לא מעט דמויות משעממות. רובן המוחלט הן מהגאנדאם המקורי וגאנדאם זטה. אמורו היה משעמם למוות למשל, וכך גם כל הרובוטי גרוטאה של שאר שהוא מחליף כמו גרביים. יש גם כמה רובוטים ענקיים שתוכלו לשחק איתם, כמו למשל של קווס ופור. הם כעקרון לא מרשימים במיוחד, אבל הגודל שלכם כנגד האויבים הקטנים עושה את החוויה. ואם ה120 דמויות של המשחק לא מספיקות לכם, יש גם DLC.

יש אפשרות לשחק בקו-אופ. גם באונליין וגם עם שלט נוסף לידכם. את האונליין לא ניסיתי (אין לי עם מי לשחק HEH), אבל בקו אופ עם שלט נוסף ניסיתי. ו... זה לא עובד טוב. המסך חצוי לאורך ולא לרוחב, ככה שטווח הראיה שלכם מזעזע. זה בלתי אפשרי לשחק ככה. די חבל, אבל לפחות החוויות סינגל פלייר מקסימה.

הדיבוב במשחק די טוב. אם כי בגלל שהרבה מדבבים דיבבו בהרבה סדרות גאנדאם בעבר, תראו כמה מדבבים על מספיק דמויות במשחק. למשל, קויאסו טאקהיטו מדבב במשחק 3 דמויות, איקדה שואיצ'י גם 3 דמויות, רומי פאקו וסקי טומוקאזו מדבבים שתי דמויות כל אחד, וכ'ו וכ'ו. מוזיקת הרקע במשחק נחמדה למדיי. באופן מעניין, המשחק נותן לכם לשים כל מוזיקת רקע שתרצו, במידה והשיר עצמו נמצא על הפס3 שלכם. אפשרות די טובה, אבל לא ראיתי את הצורך להשתמש בה.


~לסיכום~
ממש נהניתי מדיינסטי וואיראורז גאנדאם ריבורן. לא רק שהוא יותר טוב משאר משחקי הדיינסטי הוואיראורז, הוא ממש כיף בפני עצמו. מביא המון דמויות לשחק איתן, הרבה דברים להשיג, כבר עכשיו צברתי בו למעלה מ50 שעות ועדיין יש לי דברים להשיג ודמויות לשחק איתן. אני רק יכול לדמיין כמה הייתי נהנה ממנו עוד יותר במידה והייתי מעריץ של הפרנצ'ייז. וכן, המשחק עשה לי חשק לצפות עכשיו באיזשהי סדרת גאנדאם. תוהה איזו לצפות בה. ולכן הציון הוא...

10\8.3

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה