יום שני, 6 ביוני 2016

Working!!- Seasons 1-3 Review

ביקורת על כל העונות של וורקינג. סדרת קומדיה מבוססת מנגת יון- קומה מבית הסטודיו של A1 פיקצ'רס. קדימה!




העלילה מעבירה את ימיהם של עובדיי "וואנגאריה" (Wangaria), מסעדה פשוטה. הסדרה היא בפשטות סדרת קומדיה, ללא עלילה אמיתית. כל פרק והכמה נושאים שלו שבה הסדרה מחליטה להתעסק. בגלל שאין עלילה אמיתית לסדרה, כאן אני כבר עובר היישר אל מה אני חושב על הדמויות, כי הן מה שמחזיק את הסדרה. הדמות הראשית של הסדרה הוא טאקאנאשי סוטה (Takanashi Souta), בחור בן 16 שמגויס לוואנגאריה בתור מלצר. לטאקאנאשי יש בעיה קלה (או קשה), הוא מאוד מאוד אוהב דברים קטנים. וזה נע בין כל דבר. בין אם זה ילדים קטנים, חתולים, ואפילו ג'וקים. הוא יוצר מצב נורא קומי עם ה"פדופיליה" שלו, כאשר הסדרה מציגה דמות נוספת לסדרה, טאנשימה פופורא (Taneshima Popura). טאנשימה היא בת 17, אך בעקבות זה שהיא מאוד נמוכה, רוב האנשים חושבים שמדובר בתלמידת יסודי. היא יוצרת מצב נורא קומי כאשר היא רוצה להיות גבוהה, וחוטפת מקטעי ה"פדופיליה" של טאקאנאשי.

טאנשימה יוצרת ישירות מצב לדמות נוספת, סאטו ג'ון (Sato Jun), הטבח של וואנגאריה שמציק לה להנאתו. ההצקות של סאטו לטאנשימה לעיתים מפריעות, אך הן גם באותה קומיות. סאטו גם מאוהב בצ'יף של המסעדה, טודורוקי יאצ'יאו (Todoroki Yachio) שעיוורת באופן גמור לאהבתו של סאטו אליה. במקום זה, היא מדברת איתו הרבה על יקירת ליבה, המנהלת של המסעדה, קיוקו (Kyoko) שרוב הזמן עסוקה בלא לעבוד, ובעיקר לאכול. דמויות נוספות מעולות כוללות את סומה (Souma), טבח שעובד לצד סאטו ונהנה להטריל להנאתו את שאר העובדים במסעדה. מהצד, יש את אינאמי מאהירו (Inami Mahiru), בחורה שסובלת מאנדורופוביה. כתוצאה מכך, היא מכה הרבה פעמים את טאקאנאשי, מה שיוצר מצבים קומים שאותי שיעשעו למדיי. היא בסופו של דבר לא כזאת שונה מדמויות טסונדרה קלאסיות שהתוצאה שהן מכות את הראשי בלי סוף, אבל היא עדיין יוצרת מצב משעשע עם "תירוץ" יחסית הוגן בשביל הקומדיה מאשר לצאת כלבה מוחלטת.


עם הזמן מצטרפות לסדרה דמויות נוספות, שכוללות בניהן את יאמאדה אאוי (Yamada Aoi)- ילדה שברחה מהבית ומנסה להרחיב את משפחתה על ידי "צירוף" חבריי וואנגאריה אליה בתור "אחים". דמויות נוספות אלו ארבעת האחיות של טאקאנאשי, שכולן משעשעות למדיי. אם כי הכי אהבתי מבניהן את קוזואה האלכוהוליסטית. יש עוד כמה דמויות לא רעות בכלל, אבל לא רואה את הצורך לפרט עליהן. כל הדמויות האלה יוצרות מגוון רחב של בדיחות, ועל ידי בדיחות אהובות שחוזרות לעיתים שוב עם טוויסט חדש. אחת הבדיחות הקבועות היותר אהובות עליי? זה שטאקאנאשי מתלבש בתור אישה, זו בדיחה שממש אהבתי שחזרה שוב. ועל ידי שימוש בכמה מדבבים טובים ומצחיקים, וסאונדטראק טוב, וורקינג עובדת נהדר בתור קומדיה. אם כי ההנאה מהבדיחות האלה תלויות נטו בחוש ההומור שלכם, ההומור של וורקינג די צנוע מבחינת מוגזמות שלו. הוא לא ברמת ההגזמה של ההומור השחור של Gintama למשל, ככה שלדעתי זה הומור שיותר קל להתחבר אליו לאדם הממוצע.

במהלך העונות הוויזואלים של וורקינג משתפרים באופן משמעותי, וניכר הבדל בין ויזואלים של עונה לעונה. ודבר נוסף, אני רוצה עכשיו לדבר על העונה השלישית. כי היא די שונה מהעונה הראשונה והשנייה, ודעתי על העונה השלישית די שונה מעל הקודמות. ההמשך עלול לכלול ספוילרים, אז אני מציע שיקול דעת להמשך הקריאה.


העונה השלישית לוקחת טון מעט יותר רציני מהשתיים הקודמות לה. היא פחות מתעסקת בקומדיה, והופכת להיות יותר דרמת יחסים. והתוצאה? אותי אישית, היא מאוד שיעממה. בעוד שבתור דרמת יחסים בפני עצמה היא לא רעה, לעומת הרושם שקיבלתי מהעונה הראשונה והשנייה בתור קומדיה נהדרת, זה פשוט לא עובד. הרבה מהדמויות מקבלות פיתוח דמות. אינאמי עם הזמן לומדת להשתלט על התפרצויות האנדרופוביה שלה, ומערכת היחסים של סאטו ויאצ'יאו מתפתחת. על פני הכל, לא נשמע רע. אך בפועל, זה לא עבד בשבילי. פיתוח דמות זה טוב, אבל תלוי בסוג סדרה. בסדרת קומדיה, אני לא ממש רוצה לראות את הדמויות שלי משתנות. אני רוצה שישאר להן אותו אופי קומי, וישתמשו בו לסגנון בדיחות מוכר עם טוויסט, וזה לא מה שקורה בעונה השלישית של וורקינג. מה שהיה כיף בטאקאנאשי למשל אלו התפרצויות של הקטעי פדופיליה שלו, סומה למשל היה קורע מצחוק בתור טרול אדיר, וכ'ו וכ'ו. כל אלו נשארים רק בתור רסיסים מהדמות הקודמת שלהם, ומאוד חבל.

אבל איך וורקינג בתור דרמת יחסים בפני עצמה? היא לא רעה, אך גם לא טובה. הקטעים לא משאירים רושם רב. הם כן מאוד נחמדים, וכן נחמד לראות את הדמויות מתפתחות, עם כמה שאני לא רוצה בזה, אבל הם עדיין מאוד בינוניים. ככה שלא אהבתי את העונה השלישית במיוחד.



העונה הראשונה והשנייה של וורקינג הן קומדיה מוצלחת. שמאוד נהניתי מהן. העונה השלישית לא משהו במיוחד. אני כן ממליץ מאוד על העונה הראשונה והשנייה, אך לא על השלישית. כמובן שאם אתם מוכנים מראש לזה שוורקינג תשתנה לכם, העונה השלישית עדיין שווה צפייה, כי היא בסופו של דבר עדיין וורקינג. פשוט... וורקינג אחר. לכו לצפות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה