דרגון בול סופר
הסתיים. והנה כל מה שאני חושב על הסדרה.
דבר מעניין שכדאי
לשים אליו. דרגון בול סופר לא מבוססת על שום חומר מקור. אך היא גם לא אנימה בפני
עצמה. איך זה עובד בעצם? כולנו יודעים שטוריאמה כותב את העלילה של הסדרה. מה שקורה
בעצם, זה שטוריאמה כותב הערות מנחות כלליות לעלילה. מכאן, היוצר של המנגה-
טויוטארו, וטואיי אנימיישן- היוצרים של האנימה, לוקחים את ההערות המנחות של
טוריאמה, ועובדים עם זה איך שהם רוצים. זה גם למה אירועים במנגה לפעמים די שונים
משל האנימה. בפועל, לדרגון בול סופר אין שום קאנון אמיתי של הסדרה. הקאנון
היחיד שיש לסדרה, זה ההערות שטוריאמה עצמו כתב, שלא נדע אף פעם מה היה שם באמת.
כמובן, אנימה צריכה להישפט בפני עצמה, וזה מה שאעשה כאן. רק הבאתי לכם טרוויה
קטנה.
דרגון בול סופר מתחילה
די איטית למען האמת. שני הארקים הראשונים של הסדרה הם ריימייק לשני הסרטים
האחרונים- Battle
of Gods וResurrection F. כן, שני סרטים שאורך כל אחד מהם הוא שעה וחצי, שהופכים ל27 פרקי
אנימה. מוגזם לחלוטין, אין ספק. למרות המריחות, עדיין אנחנו מקבלים כמה קטנים נחמדים
שמפתחים את הדמויות. למשל, וג'יטה סופסוף מקיים את ההבטחה שלו לטרנקס, ויוצא לטיול
משפחתי איתו ועם בולמה. זה כבר משהו שהולך להיות מרכזי בדרגון בול סופר. וג'יטה
הוא המשך ישיר לדמות שלו בסוף זי. במקום להיות הנוכל הקודם שהיה, הוא מתחיל להיות
בעל ואב אוהב. וזה קורה במהלך כל הסדרה.
בארק הראשון, מוצגת
לנו הדמות של בירוס (Beerus)- אל ההרס. אנחנו לומדים
על ההיררכיה של הדמויות בסדרה. כבר בזי למדנו שמעל קאיו יש את הקאיו שין, מעליהם
נמצאים אלי ההרס, ומעליהם המלאכים (כגון הדמות של וויס- Whis), מעליהם שולטת עוד ישות- זנ'או סאמה (Zen'ou Sama). יצור תמים כתינוק, אך חזק באופן מחריד. דרגון בול סופר מפתח את
העולם של דרגון בול בצורה מעניינת. שכן, גילינו שכל הגלקסיה העצומה של הסדרה, היא
בעצם רק יקום אחד מתוך שניים עשר יקומים. זה גם נותן פתרון נהדר לכמה מהחסרונות
שהיו בזי. אמנם רוב הסאיינים כבר חוסלו, אך לא בשאר היקומים, שיש להם מערכת נפרדת
לכל זני הסדרה. אנחנו זוכים לראות סאיינים נוספים (ואפילו נשים), נאמקים נוספים,
וגם את בני היאדארט שרק אוזכרו במהלך זי אך לא קיבלו יחס. אמנם גם בסופר רוב הזנים
האלה לא מקבלים יחד מיוחד, עדיין יש תוספת לא רעה בכלל.
בואו נדבר קצת על
הארקים של הסדרה. לעומת זי, רוב הארקים בסופר לא עוסקים בקרב נגד אויב מסוכן. אחת
הבעיות הגדולות שהיו לי עם זי, זה שבכל ארבעת הארקים הראשיים של הסדרה הייתה
התעסקות בקרב נגד נבל. שגם לא היו לו מטרות מעבר להרוס הכל בגלל "שזה מגניב
וכיף!". בסופר לעומת זאת, המניעים של האנטאגוניסטים יותר מעניינים. בירוס הוא
לא נבל באמת, פריזה הפעם רוצה נקמה כנגד גוקו, היט (Hit) וג'ירן (Jiren) גם לא נבלים. הם פשוט
מנסים לשרוד. ואז נותרנו עם זאמאסו (Zamasu), שהוא הנבל האהוב עליי
בכל המותג של דרגון בול. זאמאסו הוא קאיושין מתלמד. הוא רואה בעולם כדבר יפה שבני
האדם הורסים אותו. ועל כן, כדי לשמור על העולם היפה שלו הוא רוצה לחסל את כולם.
אמנם לא הדבר הכי מבריק או שנון, אבל זה משהו שונה משאר הנבלים של הסדרה. כן, אני
יודע שזו דעה לא פופולארית, אבל אני באמת אוהב את זאמאסו.
הסדרה גם מחזירה כמה
דמויות ישנות אהובות ונותנת להם אור זרקורים חדש. בעוד שבזי (ובכלל בג'יטי שהיה
פח) ההתעסקות הייתה בעיקר סביב גוקו, בסופר דמויות נוספות מקבלות אור חדש. וג'יטה
לשם שינוי, מעבר לזה שציינתי שהוא הופך לבעל ואב אוהב, גם מקבל הרבה קרבות, והרבה
נצחונות מרשימים. בתור מעריץ של וג'יטה, אני מרוצה. . הוא גם לוקח תחתו תלמיד סאייני חדש- קאבה (Cabbe) שבניהם יש קשר נהדר .גוהאן מקבל התעסקות יותר סביב זה שהוא בעל ואב אוהב. רוב הסדרה גוהאן לא נלחם, אבל בסופו של דבר
גם הוא מקבל את הקרבות והנצחונות שלו. לא שזה משנה במיוחד. גוהאן מימלא לא בראש של
לוחם, ככה שלראות אותו בתור האלפה מייל האמיתי של הסדרה כאיש משפחה אוהב, זה היה
יותר ממספיק בשבילי. אבל עוד בונוס לא מזיק בכלל.
בנוסף, קרילין ו18 מקבלים יחסים מעניינים
שמפתחים את הדמויות שלהם. טראנקס העתידי חוזר לסדרה ומקבל עוד רקע לדמות שלו. אם
כי, אני לא שלם עם מערכת היחסים שלו עם מאי. עם כמה שזה חמוד והכל... מאי יותר
מבוגרת מבולמה בפועל... לא יודע מה טוריאמה חשב לעצמו (או מי שלא יהיה שכתב את
זה). עוד דמות מעניינת שחוזרת זה 17. במהלך זי, 17 היה אחד האנטאגוניסטים. אך כמו
18, כן היה לו לב טוב. 18 אמנם קיבלה מספיק יחס בזי כאחת מה"טובים" בזי,
אך לא 17. עד עכשיו, שבארק שהוא מופיע הוא מקבל יחס עצום, וזה נהדר. גם בירוס
ו-וויס כדמויות חדשות נהדרים, שמביאים בעיקר קטעי קומדיה לא רעים בכלל. גוקו לעומת
זאת, עם עדיין היותו הדמות הראשית שמגיע לקרבות האחרונים בכל סאגה, עדיין דמות
ריקה ורדודה. כן, הוא חזק. הוא הדמות הראשית. מה שהסדרה עושה טוב, זה לתת יחס לשאר
הדמויות יותר יחס במה שהם טובים באמת. בתור דמויות עם יחסים, ולא רק מכונות
אגרופים.
למרות שדרגון בול
סופר מתחילה כאשר היא נראת איום ונורא בהתחלה, היא משתפרת בהמשך. זה אמנם לוקח כמה
זמן. זה אפילו יותר בעייתי לעומת סדרות אחרות. פשוט יצא שצפינו באותם הקרבות של
באטל אוף גודס ורזורקשן אף רק באיכות בהרבה יותר רעה מאשר שהיא הייתה בהתחלה. הדבר
הזה הרג לאנשים את דרגון בול סופר, וקשה להאשים אותם. למרות זאת, החל מהארק של
זאמאסו, דרגון בול סופר התחילה להראות טוב בהרבה. הקרבות נעשו להרבה יותר מרשימים.
בארק של הטורניר של ה12 יקומים, זה אפילו נעשה יותר טוב. פשוט ארק ארוך של קרבות
טובים באיכות נהדר, שוב ושוב, ושוב. ירידות באיכות היו מינימליות ביותר. הבעיה
שכאן, זה שהארק של זאמאסו מתחיל באיזור פרק 40. זה אומר לסבול 27 פרקים שנראים רע
(של עלילה שראינו כבר), קרבות בינונים בטורניר של בירוס נגד שאמפה, ורק אז להגיע
לאיכות האמיתית.
למרות הבעיות של
דרגון בול סופר, כן ממש נהניתי ממנה. למרות שהיא התחילה ממש חלש כסדרה מרוחה שנראת
ממש רע, היא השתפרה בבוא הזמן. הקרבות נעשו ליותר מרשימים, דמויות קיבלו יותר יחס.
גוקו אמנם עדיין נשאר אותו בול עץ אידיוט, אבל במקום זה דמויות כמו וג'יטה השתפרו
פלאים. דרגון בול סופר היה לתענוג בשבילי כמעריץ של וג'יטה. והסוף של הסדרה השאיר
לי חיוך גדול על הפנים. אבל, דרגון בול רחוק מלהיגמר. בסוף 2018 ייצא סרט חדש
לסדרה, שמכאן אני מאמין שרק ימשיכו להוסיף לה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה